אוי, משה, אמרתי "בית הגן", לא בית דגן, יא מפגר אחד. וכך הגעתי לאולם תצוגה מפואר של כלי גינון הרבה אחרי שכל החברים מהעבודה כבר עזבו אותו, אבל מה זה כבר משנה, לפחות היה לי קצת שקט. הכל התחיל מזה שתבור הביא לעמדה שלו אדניות מלאות בכל מיני צמחים נשפכים ומדהימים שעשו לכולנו חשק לקצת ירוק במשרד. לי בכלל אין זכות לדבר בגלל שיש לי חצר אחורית נדירה לחלוטין (במושגים של תל אביב) שלצערי הוזנחה לגמרי במרוצת החודשים החמים (למי יש כח להשקות כל ערב בקיץ המהביל הזה? שילך לעזאזל הדשא!). וכך מצאתי את עצמי מטייל בין שדרות של מוצרים גבריים להחריד, כמו מגרפות, אתי חפירה וקלשונים מכל סוג ומין. לרגע חשתי שאני לגמרי מוליך את עצמי שולל בחלומות על גינה פרטית מלאת ירק (אורגני!) אבל לא עבר הרבה זמן עד שצדתי את עינה של אחת מהמוכרות דווקא, שמייד באה לחלץ אותי מהצרה שבאה לכלותני.
דבר ראשון הסברתי לה במה הדברים אמורים וביחד טיכסנו עצה איך לשקם את החצר שלי לכדי גן בוטאני של ממש, מלא במטפסים, שיחי בזיליקום (להכנת פסטו) ואדניות של נענע ולואיזה (כי תה עם לואיזה זה הדבר הכי טעים בעולם ובאיי אם פי אם זה עולה עשר שקל לכמה עלים מסכנים). החלטנו על ציוד גינון הכרחי שכל אדם חייב שיהיה לו בביתו, אפילו אם הוא סתם מטפח לעצמו חממה קטנה על הגג או עציצים לתפארת במרפסת (להלן: מזמרה, את שתילים קטן ומיני מגרפה לערבול האדמה לפני שזורעים את זרעי צמחי התבלים האמורים) ומשם עברנו לדברים הגדולים באמת. מסתבר שגם בעולם הגינון למתחילים יש מגמה ברורה של אופנה בין לאומית. הבנתי ממנה שלקנות טוריה ומלקוש בשביל לטחח את האדמה (ולהכין אותה לקראת מרבדי הדשא המוכן) זה פאסה והיום ניתן להשיג מתחחת יוקרתית מבית URSUS האיטלקיים (תיחוח קדמי 6.5 כוחות סוס?) בלא יותר מכמה אלפי שקלים בודדים.
חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שאנקוט בשיטת המנוי לחדר הכושר, כלומר: אם הוצאתי על זה ימבה של כסף, הרי לא חבל שלא אשקיע? אז קניתי. בנוסף היא הציעה פיתרון יצירתי במיוחד עבור בעיית עצלנות ההשקיה שלי: מערכת השקייה ממוחשבת עם משאבות מים שפועלות בזמנים קבועים (שגם חוסכים בחשבון המים) ודואגות לגינה שלי כשאני לא נמצא בה. קניתי גם כמה טפטפות וכמה ממטרות ריסוס קטנות וחזרתי הביתה שמח וטוב לבב. למזלי היה לי סוף שבוע שלם עם מזג אויר נעים במיוחד ככה שהעברתי את כולו עם מכנס קצר וגופיה שמהר מאוד התלכלכו מאדמה וגרמו לי להרגיש גבר לפחות כמו בימי הצבא. ניכשתי עשבים, סידרתי את האדמה וניקיתי את כל מה שלא אמור להיות בחצר הגיונית של בן אדם נורמאלי (ומכאן שארון הבגדים הישן שעמד שם נזרק, כמו גם המלונה הנהדרת של הדייר הקודם. לי יש חתול!).
זמן לא רב אחרי זה אני מתייג בפייסבוק את התמונות של הגינה המדהימה שקמה לה יש מאין (ממש כמו הפרחת הנגב! ושמתי גם תאורת גן כמו של סוכות, מכירים את זה?) וחוזר לבית הגן בשביל לספר על מעללי. כמעט ונפלתי על צאוורה של המוכרת מאז באסירות תודה. סיפרתי לה שהייתי חוזר מהעבודה תשוש, זורק את עצמי על הספה ונרקב שם על למחרת, אבל עכשיו אני ממהר הביתה, זורק את הבגדים של העבודה בפינה של החדר ויוצא לטפל בגינה. תביטי! אמרתי לה בהתלהבות, יש לי שרירים פתאום! ואני גם שזוף כאילו הייתי בים! אם אני מתחתן בגלל הגינה הזאת אני לגמרי מזמין אותך! המוכרת שמרה על שלווה כללית, הנהנה, הביטה בי ואמרה לי ברצינות תהומית: אתה נמצא בשלב בו אתה זקוק ל-רתכת.
לא שהבנתי מה בדיוק הקשר בין רתכת לכלי גינון, אבל אחרי כמה שאלות מכוונות הבנתי: חנויות לציוד גינה מספקות לגברים בחבורה, ממש כאילו היה מדובר בבוטיק אופנה לבגדי נשים, גם שלל מוצרים משלימים ואקססוריז שיכולים להעשיר את התחביב לרמה של מקצוענים. וככה מצאתי את עצמי קונה רתכת אלקטרונית קטנה ונחמדה, מקבל הסברים איפה אוכל לקנות מוטות מתכת שאיתם אבנה את מסגרת הפרגולה המיועדת ולמה כדאי שאקנה גם איזה גנרטור חמוד שיספק לי את ההספק החשמלי הנדרש לרתך (וגם כי גנרטורים הם תמיד משהו טוב שיהיה בבית, בייחוד אם יוצאים ממנו לימים של מחנאות ופיקניק בטבע. כולנו צריכים להטעין את האייפון...). מה אני אגיד לכם? יצא לי הפרגולה הכי יפה וחזקה שיש, צבעתי אותה בלבן ותליתי ממנה כל מיני צמחים נשפכים כאלה (תבור לקח אותי למשתלה שלו) ולמרות שרוב הזמן רבצו אצלי בגינה החברים והמשפחה, יצא ופעם אחת אירחתי שם דייט לוהט במיוחד. אני לא יודע אם אלו היו שיחי הוורדים, אבל אני מתחתן. וכן, המוכרת המקסימה (רוחמה!!!) קיבלה הזמנה ואפילו עשתה לי אטנדינג בפייסבוק!
משה תבור
